גם לגברים מגיע!
פורסם במגזין "העיר בוורוד", פברואר 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.
בטורים הקודמים דיברנו על הפריה חוץ גופית לנשים. אבל גם לגברים מגיע להיות אבות, ולכם מוקדש הטור השבוע. אם אתם בוחרים לעשות ילד משותף עם אישה שאתם מכירים שגם תהיה אימו של התינוק, התהליך דומה למה שתיארתי בטורים הקודמים: הזרעה טבעית, אם לא עובד - השבחה והזרעה תוך רחמית, ואם עדיין לא עובד – הפריה חוץ גופית.
אבל היום יותר ויותר זוגות רוצים להיות ההורים הבלעדיים, ומעדיפים את אופציית הפונדקאות. החוק הישראלי אינו מאפשר עדיין לזוגות גברים להפוך לאבות בפונדקאות, אבל יש תקדים לפונדקאות בזוג של נשים – ביצית של אחת מבנות הזוג ברחם של בת הזוג השנייה. לגברים, האופציה היחידה (בינתיים) היא פונדקאות בחו"ל.
קיימים שני סוגים של פונדקאות: בפונדקאות מלאה הביצית היא מתורמת (במקרה של זוגות סטרייטים – של האם) והפונדקאית היא רק ה"בייביסיטר". בפונדקאות חלקית, שאינה חוקית בישראל, גם הביצית היא של הפונדקאית. אופציה זו קלה יותר מבחינה לוגיסטית, כי אתם צריכים לאתר רק אישה אחת. מצד שני, היא עלולה להיות בעייתית יותר מבחינה נפשית במהלך ההריון ובסופו, כי האישה בסופו של דבר צריכה למסור את ילדה הביולוגי ולא "להחזיר" עובר שאינו שלה מבחינה גנטית.
כיצד נבחר תורמת ביצית?
מלבד ההעדפות האישיות שלכם, כגון מראה חיצוני, סוג דם והשכלה, כדאי לבחור תורמת ביצית צעירה, פורייה (לא חובה שיהיו לה ילדים. הדבר נמדד בד"כ לפי רמות הורמונים בדם), ובריאה. הבדיקות הגופניות שעליה לעבור דומות לאלה של הפריה חוץ גופית: מחלות זיהומיות, בדיקות הורמונליות ובדיקה פיסיקלית כללית.
כיצד נבחר פונדקאית?
מבחינה רפואית, חשוב שוב שהפונדקאית תהיה צעירה, בריאה ופורייה. שוב, הבדיקות הגופניות דומות לאלה של הפריה חוץ גופית, וכוללות גם אולטרסאונד. רצוי שתהיה אם לילדים בעצמה, גם כדי שתדע למה היא נכנסת מבחינה פיזיולוגית, וגם כדי לדעת אם היא באמת יכולה לא להיקשר לעובר. תמר, פונדקאית בדימוס, אומרת שאפשר לדעת רק אחרי שני הריונות לפחות כי יש נשים שלא נקשרות בהריון הראשון וכן באלה שאחריו, ויש שאצלן זה להיפך. כדאי לבדוק כמה זמן לקח לה להרות עם הילדים שלה. תמיד נעדיף פונדקאית שהרתה אחרי מספר מועט של ניסיונות ושלא היו לה הפלות טבעיות (אם הייתה הפלה יזומה – רצוי לוודא שהיה הריון נוסף לאחר ההפלה). על מנת לשמור על בריאותה של הפונדקאית קבע משרד הבריאות הישראלי שעליה להיות אחרי לא יותר מארבעה הריונות, ולא יותר משני ניתוחים קיסריים. בחו"ל אין הקפדה על חוקים אלה. כדאי לבדוק את היציבות שלה מבחינת מגורים ותעסוקה ואת אורח חייה (תזונה, עישון, פעילות גופנית), בעיקר אם הפונדקאית בחו"ל ולכם אין אפשרות למעקב צמוד.
אם חשוב לכם שהילד שלכם יהיה יהודי, כדאי שגם התורמת וגם הפונדקאית יהיו יהודיות. ניתן גם לגייר את הילד בהמשך.
בפונדקאות התהליך הביולוגי הוא כמו הפריה חוץ גופית רגילה, אבל עם סיכויי קליטה גדולים יותר, מכיוון שמדובר באישה בריאה. גם בניסויים בעכברות הקליטה בפונדקאית הייתה טובה יותר מאשר בתורמת הביצית, בגלל רמות ההורמונים בדמה.
ד"ר קלריס נהרי היא מומחית לפריון, יילוד וגינקולוגיה, בעלת קליניקה פרטית ברעננה ורופאה בכירה ביחידת ההפריה החוץ גופית של בי"ח לנשים ע"ש הלן שניידר, מרכז רפואי רבין (בי"ח בילינסון).
הטור נכתב במשותף עם תמר, פונדקאית בדימוס (www.thmrsite.com).
