ילדים בתנאי מעבדה - כך תיכנסי להריון בהפריה חוץ גופית
פורסם במגזין "העיר בוורוד", ינואר 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.
בימים אלה מציינים הגויים את יום הולדתו של המשיח שלהם, שנולד ללא יחסי מין בין גבר לאישה (לדברי אימו, לפחות). אינני יודעת איך נכנסה מרים הגלילית להריון, אבל היום הריון ללא מין הוא דבר שבשגרה.
בפעמים הקודמות דיברתי על תרומת זרע ועל הזרעה תוך רחמית. במקרה שההזרעות לא מצליחות, צריך לעבור להפריה חוץ גופית. על מנת לבצע את הטיפול במימון המדינה, האישה והגבר צריכים לעבור בדיקות הכנה ולקבל אישור מוועדה מיוחדת של קופת החולים. למעוניינים לעבור טיפולי הפרייה פרטיים, המחיר נע בערך בין 11,000-16,000₪ למחזור טיפולים, וזה רק התשלום לבית החולים – לפני התשלום עבור תרופות ושכר לרופא.
הבדיקות הגופניות והמעבדתיות לפני הפריה חוץ גופית הן בדיקות דומות לאלה שביצענו לפני ההזרעה. בנוסף יש גם בדיקות הכנה להרדמה, שתלויות בגיל האישה (למשל בדיקת א.ק.ג צריך רק מעל גיל 40, אבל תפקודי קרישה צריכה כל אישה). אם יש בעיות ספציפיות הן יצריכו, כמובן, בדיקות נוספות. כל זאת על מנת לא לסכן את חיי האישה שעוברת את הטיפולים.
בגדול, בהפריית מבחנה שואבים ביציות מגוף האישה (משתדלים בכל פעם לשאוב מספר ביציות), ומבצעים את ההפריה במעבדה.
אחרי שבדיקות ההכנה תקינות, מחליטים על פרוטוקול טיפול, כלומר צורת הטיפול המתאימה לאישה המסוימת או לזוג המסוים. יש מספר פרוטוקולי טיפול, בכל אחד מהן מעורבות בדיקות שונות וכל אחד מהן מותאם לגיל, למצב ההורמונלי ולתגובות הפיזיולוגיות של האישה. באופן כללי המטרה היא לגרות את השחלות לייצור ביציות באמצעות הורמונים (גוֹנָדוֹטְרוֹפִּינִים), ובו זמנית לדאוג שלא יהיה ביוץ לפני זמן השאיבה (כלומר צריך לשאוב לפני שהביציות יוצאות מהשחלות לחצוצרות), מכיוון שברגע שהביציות יוצאות מהשחלות, אין כבר דרך לאסוף אותן.
אחד הסיכונים בהפריה חוץ גופית הוא גירוי יתר שחלתי, מצב שעלול לסכן את חיי האישה (אם תבקשו, אכתוב על זה טור מיוחד). על מנת להימנע ממצב כזה מבצעים מעקבים ובדיקות הורמונליות מדי מספר ימים (המספר המדויק משתנה לפי תגובת האישה).
הטיפול ההורמונלי הממוצע לגירוי הזקיקים הוא כ-10-12 ימים. בסופו מגיעים למספר זקיקים סביר בגודל מתאים, עם בדיקות דם שתואמות לגודל הזקיקים ומספרם, ועם רירית-רחם בעובי מתאים לקליטת העוברים. בשלב זה מחליטים על שאיבה. כ-34 שעות לפני השאיבה נותנים זריקה בשם אוֹבִיטְרֶל להבשלת הזקיקים. שאיבת הביציות עצמה מתרחשת בצום ובהרדמה מלאה, בהנחיית אולטרסאונד. כל תוכן הזקיקים נשאב למבחנות, ומועבר למעבדה שצמודה לחדר הניתוח. שם מבודדים את הביציות, ועכשיו רק חסר שיבוא החתן.
בדרך כלל הביצית מוכנסת לצלחת עם זרע ונותנים להם לעשות "מינגלינג" טבעי. במקרים אחרים עושים להם היכרות יזומה בתהליך שנקרא מיקרומניפולציה: מקלפים את הביצית מהתאים שמגנים עליה (קוראים להם קוּמוּלוּס אוֹאוֹפוֹרוּס) ומחזיקים אותה במקום כדי שלא תזוז, לוקחים תא זרע בודד במבחנת זכוכית דקה עם קצה חד, ומכניסים את תא הזרע לביצית. מי שרוצה לראות תמונות של איך זה נראה יכול לחפש בגוגל תמונות של ICSI (Intra Cytoplasmatic Sperm Injection). ניתן לשלב בין שתי השיטות – חצי מההפריה בצלחת וחצי במיקרומניפולציה – כדי להגביר את הסיכוי להפריה. במקומות אחרים עושים מיקרומניפולציה רק אם יש סיבה לחשוד שההפריה בצלחת לא תצליח (למשל כשלונות קודמים, זרע שנראה לא תקין, מיעוט תאי זרע, זרע שנשאב ישירות מהאשכים ועוד).
את הביציות והזרעים שמים באינקובטור, ויום לאחר מכן בודקים האם אכן היו הפריות. אם הייתה הפריה, ברגע זה אפשר להתחיל לקרוא לזה עוּבּר. הביצית המופרית מתחלקת מספר פעמים, והעוברים מוחזרים לרחם ביום השני או השלישי כאשר יש בהם 2-8 תאים, וניתן גם לגדל עובר מחוץ לרחם עד היום החמישי או השישי. לעובר כזה קוראים בְּלַסְטוֹצִיסט. חייבים להכניס את העובר לרחם או להקפיא אותו לפני שהוא מתחבר לצלחת.
בזמן ההמתנה לעובר, האישה מקבלת תמיכה של פרוגסטרון, כדי להכין את הרירית לקליטת העובר. העוברים מוחזרים לרחם באותה שיטה שבה מתבצעת ההזרעה התוך רחמית: בד"כ שמים שני עוברים בצינורית מיוחדת (זה המספר האידיאלי, הוא יכול להשתנות בתנאים מסוימים). לצינורית מחובר מזרק, והעוברים מוזרקים לרחם דרך הנרתיק, עם או בלי הנחיית אולטרסאונד.
אם נשארו עוברים נוספים – מקפיאים אותם מייד או בשלב הבלסטוציסט. הסיכוי של בלסטוציסט להיקלט הוא גבוה משל עובר קטן יותר, אבל קיימת סכנה שהעובר לא יתפתח לבלסטוציסט בתנאי מעבדה, כאשר ברחם יש סיכוי שהיה נקלט ומתפתח. ממשיכים תמיכה הורמונלית, ואחרי 12 ימים מבצעים בדיקת דם להריון. אם ההריון נקלט – מזל טוב, הצלחנו – יש!!! עוברים למעקב הריון, כאשר יש להמשיך בתמיכה הורמונלית עד שבוע 10-12. אם ההריון לא נקלט, מפסיקים את כל התמיכות, ממתינים לווסת, ומתחילים מהתחלה בתקווה שהפעם זאת הפעם.
לא בטוח שהרך או הרכים הנולדים ייסדו דתות חדשות, אבל הם בטוח יביאו הרבה אור ונחת להורים המאושרים.
