סיפורי הצלחה

גליה ואייל - הצלחה אחרי 30 נסיונות

גליה ואייל (35) הגיעו למרפאתה של ד"ר קלריס נהרי לאחר 29 נסיונות של הפריה חוץ גופית. הכל נראה בסדר - הזרע היה תקין, העוברים היו יפהפיים, רירית הרחם היתה תקינה, לא היתה כל בעיה מכנית (חסימה וכו') או הורמונלית, אבל גליה לא הרתה. בטיפול הראשון היה הריון כימי, כלומר בדיקות הדם הראו על עליה בהורמון ההריון בטא HCG, אבל אלה ירדו עוד לפני שניתן היה לצפות בהריון באולטרסאונד ומאז לא הצליחה גליה להרות כלל. בכל מחזור טיפול נשאבו ביציות בכמות תקינה, התפתחו 8-10 עוברים באיכות גבוהה, הוחזרו עוברים בשלבים שונים של הגידול כולל בלסטוציסטים (עוברים גדולים יחסית) ביום החמישי וביום השישי לאחר ההפריה, אבל אף אחד לא נקלט. גליה ואייל היו מקרה קלאסי של אי פריון בלתי מוסבר (unexplained infertility), הגדרה המתאימה לכ-20% מהזוגות המגיעים לטיפולי פוריות.

כשהגיעו למרפאתה של ד"ר נהרי, עברה הרופאה על התיק של השניים והמליצה להם על כמה אפשרויות: תרומת זרע, תרומת ביצית, או פונדקאות. ייתכן שקיימת בעיה שהרפואה היום עדיין איננה יודעת לבדוק, כיוון שברור שמשהו שם "לא עובד", וכל כך הרבה תרופות בתדירות גבוהה כל כך עלולות לפגוע בבריאותה של גליה בעתיד. גליה ואייל רצו ילד עם המטען הגנטי שלהם, וחששו לערב אדם נוסף בהריון שלהם, ולכן לא הסכימו לאף אחת מהאפשרויות. הם התחננו להמשך טיפול, ולאחר שהוסברו להם כל הסיכונים והשניים חתמו על הצהרה שהם מודעים לכל הסכנות הכרוכות בהמשך טיפולי IVF במצבם, הסכימה ד"ר נהרי לנסות פעם נוספת, טיפול ששוב כשל. לפני שימשיכו בנסיונות, ביקשה הרופאה שגליה ואייל ייפגשו וישוחחו עם זוג אחר שהגיע במצב דומה - שלומי ומיכל. השניים חובקים תאומות בריאות ויפהפיות מפונדקאות, ומוכנים היו לדבר, לעזור ולהדריך בנבכי הביורוקרטיה. לאחר פגישה מרגשת ומוצלחת בין שני הזוגות, החליטו גליה ואייל להתחיל לחפש פונדקאית, אך עד שימצאו – להמשיך בטיפולי ההפריה החוץ גופית.

ייתכן שההחלטה להתחיל תהליך פונדקאות הורידה מגליה ואייל מעמסה נפשית כבדה. אמנם חיפוש פונדקאית גם הוא גורם מתח לא קטן, אך הוא הסיט את מוקד הדאגה של גליה מהכניסה להריון, וכמו שקורה בסיפורים רבים כל כך – עצם הוויתור על החלום סייע להתגשמותו. במחזור הטיפול הראשון לאחר ההחלטה, הרתה גליה, ואת התאומים שלה יילדה ד"ר נהרי בניתוח קיסרי.

עקרות הלכתית

בדרך כלל, כאשר זוג אינו מצליח להרות בעצמו, שני בני הזוג מגיעים למרפאה לבדיקות כלליות של שניהם. במסגרת עבודתה של ד"ר נהרי עם המגזר החרדי, נפוצה גם תופעה שלא אופיינית למגזר החילוני: חלק מהנשים מגיעות עם האמהות, ולא עם בני זוגן, כדי לאבחן ולטפל בבעיית הפוריות. יש גם נשים שמגיעות לבד, אך הן מיעוט. ישנם רבנים שמפנים קודם כל את האישה, ורק אחרי שהיא נבדקה ולא נמצאה שום סיבה לאי פריון שתלויה בה, ולאחר שעקבנו אחריה במשך מספר מחזורים, פונים לבדוק את הגבר, גם כאן בהיתר הרב. יש לכך גם סיבות הלכתיות וגם עניין של כבוד לבעל. נשים מסוימות מעדיפות לא לערב את הבעל בכך שהן עוברות בירורי פריון, ואולי לפתור את הבעיה ללא ידיעתו.

שיינדל (20) היא אחת מאותן נשים שהגיעה עם אמה, אחרי שנתיים של נסיונות להרות. באנמנזה (תשאול ראשוני) היא סיפרה לי שהיא מקבלת וסת סדירה כל 26 יום, ושהווסת נמשכת שבעה ימים בכל פעם. במקרה הזה אפילו לא היה צורך במעקב, מכיוון ברור היה ששיינדל סובלת ממה שנקרא "עקרות הלכתית". לפי ההלכה, אסור לאישה בנידתה לקיים יחסי אישות. תקופת הנידה מתחילה בתחילת הווסת, ומסתיימת אחרי "שבעת הנקיים" – כלומר שבעה ימים ללא דימום. לאחר שבעת הנקיים יכולה האישה להיטהר במקווה, ורק אז לקיים יחסי מין עם בעלה. הביוץ מתרחש בדרך כלל 14 יום לפני הווסת. 

בחישוב פשוט עולה ששיינדל מבייצת ביום ה-12 למחזור החודשי. אם הווסת נמשכת שבוע, ואחריו עוד שבעה נקיים, הרי שרק ביום ה-14 מותר לה לטבול במקווה ולקיים יחסי אישות, ואז הביצית כבר אינה כשירה להפריה. זוהי בעיה נפוצה למדיי, וברגע שמאובחנת עקרות הלכתית, ניתן לדחות את מועד הביוץ באמצעות תכשירים הורמונליים. לעיתים קרובות אחרי פתרון הבעיה הפשוטה הזו, האישה מצליחה להרות, ואכן שיינדל הרתה מיד במחזור הבא, וכעבור תשעה חודשים ילדה בן.

רבקי ואברהם-יוסף - הקונדום ההלכתי

הרב של רבקי ואברהם-יוסף הפנה אותם למרפאתה של ד"ר קלריס נהרי לאחר ארבע שנות נישואין ושלוש שנות טיפולי פוריות במסגרות שונות, שבהן לא הושג הריון. כל הטיפולים וכל הבירורים נערכו לגבי רבקי בלבד, ללא מעורבותו של אברהם יוסף. זרע הבעל לא נבדק. הסיבה לכך שחלק מהרבנים ממליצים קודם למצות את בירורי הפוריות של האישה ורק אחר כך לפנות

לבדוק את פוריות הגבר, היא האיסור ההלכתי על השחתת זרע לבטלה (השחתת זרע לבטלה מתייחסת לאוננות, כלומר לשפיכת זרע שלא בקיום יחסי מין). יחסי מין שלא לצורך הולדת ילדים מותרת, למשל בהריון ובגיל מבוגר שבו אישה לא תהרה, כי גם סיפוק עונתה של אישה הוא מצווה.

לאחר שעברה על התיק הרפואי ועל כל הבדיקות והטיפולים של רבקי, היה ברור שהשלב הבא צריך להיות בדיקת זרעו של אברהם-יוסף ועל כך הורתה ד"ר נהרי. במגזר החילוני בדיקת זרע היא תהליך פשוט, זול ומהיר, ונעשית בדרך כלל בשלבים הראשונים של בירור בעיות פוריות. הגבר נותן זרע לתוך כּוֹסית סטרילית מיוחדת לבדיקה זו, מביאים את הזרע למעבדה תוך שעה (אם הזרע לא ניתן במעבדה), ואז נבדקים פרמטרים שונים של איכות הזרע כגון: כמות הנוזל שניתן, מספר תאי הזרע, תנועתם – מהירות התנועה וסוגהּ, צורת תאי הזרע (מורפולוגיה זרע), ולפעמים גם לוקחים תרבית ובודקים האם יש זיהום חיידקי בזרע.

במגזר החרדי מתן זרע בצורה זו הוא בעייתי מבחינה הלכתית. הפתרון הוא בדיקה שנקראת PCT – Post Coital Test: שואבים את הזרע מהאישה לאחר קיום יחסי מין, וכך אין השחתת זרע לבטלה, והרופאה יכולה לבצע בדיקת זרע במיקרוסקופ. בדיקה זו מדויקת הרבה פחות מאשר בדיקת זרע רגילה, כי יש השפעות נוספות של סביבת הנרתיק של האישה, וכן לא ניתן להעריך במדויק את כמות הנוזל ואת כמות תאי הזרע. אם יש מעט תאים – קשה יותר להעריך את המורפולוגיה, וסביבת הנרתיק יכולה להשפיע גם על תנועת התאים. בשל השפעת הריר הצווארי (הריר בצוואר הרחם) על תאי הזרע, חשוב שהבדיקה תבוצע קרוב לביוץ אך לפניו, ושהדגימה תילקח קרוב ככל האפשר לקיום היחסים, דבר המצריך לעיתים קיום יחסים בשעות היום. גם זה בעייתי – הן מבחינה לוגיסטית – באמצע יום עבודה או לימודים, והן מבחינה הלכתית, כי לפי חלק מהפוסקים צריך חושך.

לאחרונה יש וריאציה נוספת לבדיקת PCT, ובה במקום בדיקה על-ידי הרופאה, בדיקת הזרע מתבצעת במעבדה. בווריאציה זו, האישה כורעת מעל כּוֹסית לאחר קיום יחסי המין, ואת כל הנוזל המצטבר בכוסית מביאים ישירות למעבדה לבדיקת איכות הזרע. בדיקת PCT, כאמור, היא פחות מדויקת מבדיקת זרע רגילה, אך עדיין חשובה להערכת איכות הזרע, ולהערכת הצורך בבדיקת זרע מלאה: אם הבדיקה תקינה – ככל הנראה נקבל תוצאה תקינה גם בבדיקת זרע מלאה. אם בדיקת ה-PCT שלילית – כלומר אם לא רואים תאי זרע כלל, או רואים תאי זרע שאינם נעים, הדבר מעיד על כך שאכן יש צורך בבדיקת זרע רגילה. 

במקרים אלה, רוב הרבנים מתירים ביצוע בדיקת זרע רגילה, בעזרת הקונדום ההלכתי: קונדום הלכתי הוא קונדום ללא קוטלי זרע. בקצהו יש חור קטן שנעשה על ידי סיכה או מחט. הזרע ניתן במהלך קיום יחסים, חלק קטן ממנו מגיע לאישה, והקונדום על תוכנו מושם בכוסית הסטרילית ומובא למעבדה לבדיקה. רבקי עברה את בדיקת ה-PCT פעמיים, ולא נצפו תאי זרע כלל. השלב הבא היה בדיקת זרע עם קונדום הלכתי. בבדיקה זו נמצאו תאי זרע בודדים. לאור התוצאה נשלח אברהם-יוסף לכל הבדיקות הדרושות לבירור ואבחון פוריות הגבר, הזוג עבר טיפול IVF עם מיקרומניפולציה ורבקי הרתה בטיפול השישי. כעת הם חובקים תאומים, בן ובת.