שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

• מה זה פוריות? מה זה אי פוריות?
  פוריות, או פריון, זו היכולת להעמיד צאצאים. אי פוריות, או בשמה המקצועי - אי פריון, מוגדרת כ-12 חודשים של קיום יחסים במועד ללא אמצעי מניעה וללא הריון. בד"כ מתחילים לברר אי-פריון אחרי שנה של ניסיונות ללא הצלחה, אם כי בגילאים מתקדמים יותר של האישה ושל הגבר, מתחילים לפעמים לברר עוד קודם. כמו כן, בירור אצל הגבר הוא פשוט הרבה יותר מבחינה טכנית, ולכן במגזרים שאין להם בעיה דתית, אפשר לערוך בירור פריון ראשוני אצל הגבר בשלבים מוקדמים יותר.
• ערכות ביוץ האם מומלץ?
  ביוץ מתרחש בממוצע כ-14 יום לפני הווסת. הבעיה עם הגדרה כזו היא שאפשר לדעת את זה רק בדיעבד, אלא אם את אחת מיחידות הסגולה שמקבלת וסת כמו שעון. יש עזרים שונים לקבוע מתי מתרחש הביוץ: מעקב אולטרסאונד, מעקב בדיקות דם ועוד. ערכות הביוץ הביתיות הן דרך פשוטה יחסית לבדוק את מועד הביוץ. יש מספר סוגים של ערכות כאלה, ברובן זוהי בדיקת שתן ביתית המעידה על מועד הביוץ זמן מסוים לפני התרחשותו. ניתן להיעזר בערכה בחודשים הראשונים שבהם מנסים להרות, אך מכיוון שהיא אינה מדויקת כמו בדיקת דם בשילוב אולטרסאונד, מומלץ בכל זאת להגיע לרופאת פריון לייעוץ לאחר מספר חודשים.
• מה הסיבות לתופעה של אי פוריות?
  יש ה-מון סיבות אפשריות לאי פריון. בגדול, הגורמים מתחלקים לגבריים-נשיים, מכניים-מבניים (למשל חסימה) - הורמונליים - איכותי (איכות הביצית או הזרע). אצל זוגות רבים (כ-20% מהפונים לבירור) יש אי פריון לא מוסבר: לכאורה הכול בסדר אצל שני בני הזוג. יש גם אי-פריון שניוני, כלומר הושג הריון בעבר אך לא מצליחים להרות שוב, ויש גם מקרים הפוכים - ילד ראשון הושג בעמל רב ובטיפולים ממושכים, וילד שני או שלישי באופן טבעי ואפילו "במקרה".
• מתי לפנות לטיפול?
  יש לפנות לטיפול בכל פעם שחושדים שיש בעיה כלשהי, בדגש על הגיל. הגיל הוא גורם חשוב ואף קריטי. ככל שגיל האישה מתקדם יותר, כך מומלץ לפנות לפחות לייעוץ מוקדם יותר. בד"כ מתחילים לברר אי-פריון אחרי שנה של ניסיונות ללא הצלחה. בירור אצל הגבר הוא פשוט הרבה יותר מבחינה טכנית, ולכן במגזרים שאין להם בעיה דתית, אפשר לערוך בירור פריון ראשוני אצל הגבר בשלבים מוקדמים יותר.
• הביקור הראשון- שאלות מנחות? שאלות חשובות?
  הרופאה תשאל אתכם שאלות שאתם יודעים את התשובות עליהן, כמו גיל, מקצוע, הרגלים וכו'. כדאי שתביאו איתכם את כל המסמכים הרפואיים שלכם, כולל בדיקות וטיפולים שעברתם בעבר (לאו דווקא בתחום הפריון), ושתעשו עבודת שורשים: היסטוריה רפואית משפחתית, בעיות גנטיות במשפחה ועוד. כדאי שתגיעו עם השאלות שלכם כתובות, כי בפגישה עם הרופאה שוכחים לפעמים לשאול את כל השאלות שרוצים.
• מה הבדיקות שצריך לעשות לפני תחילת טיפול הפריה?
  לאישה: אנמנזה (ראיון מקיף אצל רופאה: היסטוריה רפואית, גם של המשפחה, רקע בהווה - גם לא רפואי, ועוד), בדיקה גופנית מקיפה שכוללת בדיקה גינקולוגית ובדיקת שד (זאת מכיוון שהטיפולים עצמם עשויים לכלול טיפול הורמונלי, ויש לשלול קודם מחלות אחרות שיכולות להיות מושפעות מהורמונים). בדיקות דם הורמונליות, בדיקות לווירוסים, בדיקות הכנה להריון. אם יש חשד לבעיה מבנית - צילום רחם. לגבר: אנמנזה ובדיקה גופנית, לפעמים בדיקת דם הורמונלית, ותמיד בדיקת זרע. בדיקות גנטיות חשובות לפני כל הריון, גם כזה שהושג ללא עזרה.
• אנחנו דתיים ואיננו מצליחים להרות. הרופא ביקש בדיקת זרע, מה לעשות?
  מכיוון שלגבר דתי אסור לשפוך זרע לשווא, יש בדיקה שנקראת PCT - Post Coital Test. בבדיקה זו מקיימים את המצווה, האישה מגיעה לאחר זמן קצר לרופאה, שלוקחת נוזל מאזור צוואר הרחם, ובודקת במיקרוסקופ את הריר הצווארי ואת הנוזל שבו נמצאים תאי הזרע. הבדיקה פחות אמינה מבדיקת זרע רגילה, אך נותנת אינדיקציה כלשהי על המצב. דרך נוספת לבצע את הבדיקה היא לקיים את המצווה כאשר מיד לאחר מכן כורעת האישה מעל כּוֹסית, שאותה היא לוקחת מיד לרופאה או למעבדה לבדיקת זרע. אם ה-PCT נותן תוצאה בעייתית, ניתן לבצע בדיקת זרע באמצעות קונדום הלכתי. בקצה הקונדום יש חור קטן כדי שחלק מהזרע יגיע לאישה, והשאר נלקח לבדיקה. בחלק מהקהילות מומלץ להתייעץ עם רב לפני כל בדיקה.
• בעלי נוסע לחו"ל בעת ביוץ, האם ניתן לשמור זרע שלו בהקפאה?
  אפשר תמיד לשמור זרע בהקפאה, אך זה כרוך בתשלום.
• מה זה צילום רחם?
  צילום רחם הוא בדיקה שבה מזריקים יוד לרחם תחת צילום רנטגן. היוד מתפשט בחלל הרחם, נקלט ברנטגן, וכך אפשר לראות את מבנה חלל הרחם (או שיש פגמי מילוי בחלל הרחם), וכן את החצוצרות. בצילום רחם אפשר לראות גם אם יש מעבר בחצוצרות, ואם יש פיזור של הנוזל באגן. אם צילום הרחם אינו תקין, עוברים הלאה לבדיקות נוספות. זוהי אינה בדיקה נעימה: את היוד מזליפים לרחם באמצעות קטטר שמוכנס דרך צוואר הרחם. יש קטטרים חד פעמיים עם בלון, שאינם ממומנים על ידי הקופה, ויש קטטרים רב פעמיים ממתכת, שהחדרתם כואבת יותר, כיוון שאז נדרשת תפיסת צוואר הרחם במכשיר מיוחד.
• מה ההבדל בין היסטרוסקופיה לבין צילום רחם?
  מדובר בשני תהליכים שונים לחלוטין. באשר לצילום רחם - ראי לעיל. בהיסטרוסקופיה נכנסים עם מצלמה לחלל הרחם, כדי לראות את מבנה חלל הרחם. אין אפשרות לראות את החצוצרות. בהיסטרוסקופיה ניתוחית ניתן להסיר פגמים מחלל הרחם: להפריד הידבקויות, להסיר מחיצות, להסיר פוליפים או שרירנים ועוד.
• מה זה מעקב זקיקים? לאיזו תוצאה צריך לצפות?
  מעקב זקיקים הוא מעקב המתבצע באמצעות אולטרסאונד אחרי גודלם ומספרם של הזקיקים בשחלות, וכן עובי הרירית. המעקב מתבצע בזמן טיפולי פריון, כדי לתזמן את הביוץ. אנחנו מצפים להתפתחות זקיק אחד או מספר זקיקים, בהתאם לרמת הגירוי הרצויה. בטיפולים מסוימים משווים את רמת ההורמונים אסטרדיול ופרוגסטרון (ראי בהמשך) ומחליטים מתי להמליץ לזוג לקיים יחסי מין, מתי לתזמן הזרעה או מתי לשאוב את הביציות.
• בדיקות דם של פוריות האישה: מה המשמעות של E2 ו-P?
  אסטרדיול (E2) ופרוגסטרון (P) הם שני הורמונים שאחריהם אנחנו עוקבים באמצעות בדיקות דם. רמותיהם בדם, יחד עם מעקב הזקיקים, יקבע את כמות ההורמונים שנמשיך להזריק, ואת לוח הזמנים של המשך הטיפול.
• מהם סיכויי ההצלחה של הטיפולים?
  סיכויי ההצלחה תלויים בגיל המטופלת, באיכות הביציות, באיכות העוברים, במעבדה, ובגורמים נוספים. המספר הממוצע - כ-30% הצלחה למחזור טיפול - מבוסס על סטטיסטיקה שכוללת נשים בגילאים שונים ובתנאים שונים. קשה לתת מספר מדויק בלי לדעת את כל הפרמטרים הנ"ל.
• מהי החשיבות של מספר העוברים המוחזרים?
  כצפוי, ככל שנחזיר יותר עוברים, כך נעלה את הסיכוי להריון. הבעיה היא שהריון מרובה עוברים הוא הריון מסוכן יותר. מעל שני עוברים מומלץ לעבור דילול עוברים, תהליך מסוכן כשלעצמו. הריון מרובה עוברים מעלה את הסיכוי לתסמונת גירוי היתר השחלתי (ראי למעלה). כיום קיים נייר עמדה שרופאים מחויבים לפעול על פיו, וכן קיימת חובה אתית של הרופאה להפעיל שיקול דעת לגבי מספר העוברים שהיא מחזירה. לאישה מתחת לגיל 30 בטיפול IVF ראשון, מותר להחזיר עובר טרי אחד. עם עליית הגיל ועם עליית מספר הטיפולים, עולה מספר העוברים הטריים שמותר להחזיר, עד מקסימום של ארבעה עוברים. כאשר מדובר בעוברים מוקפאים, המספר הוא כמספר העוברים הטריים + 1.
• האם יש פעולות מסוימות עשויות לסייע לטיפול? האם יש מאכלים מותרים או אסורים?
  באופן כללי יש להיצמד להוראות הרופאה ולעבוד לפי ההנחיות. חשוב מאוד לשתות (לא אלכוהול) כדי לא להתייבש. אין הגבלה של מאכלים בטיפולים, אבל רצוי מאוד לא לעשן.
• מה חשיבות השתייה בטיפולי פוריות?
  חשוב לשתות גם בטיפולי פוריות, גם במהלך ההריון וגם בכלל, כדי שהמערכת תהיה רוויה בנוזלים. טיפולי IVF גורמים לגירוי יתר של השחלות, ושתייה מרובה היא אחד הטיפולים בשלבים ההתחלתיים של התסמונת. עם זאת, רצוי לשתות גם אם היא לא מופיעה.
• מה ההנחיות בטיפולי פוריות האם מותר או אסור לקיים יחסים?
  כמו ברוב השאלות, יש להתייעץ עם הרופאה המטפלת שלך. בדרך כלל אין מניעה מקיום יחסים כל עוד שני בני הזוג מעוניינים וכל עוד קיום יחסי המין אינו גורם לך כאב (למשל, אחרי שאיבת ביציות או אם השחלות מוגדלות מאוד). במקרים מסוימים אני ממליצה אחרי החזרת עוברים להימנע מקיום יחסים במשך מספר ימים, וכל זוג מקבל הנחיות פרטניות המתאימות למצבו.
• מה זה גופיף צהוב?
  הביציות נוצרות בגוף האישה עוד בהיותה עובר, והן נמצאות בתוך זקיקים, בתוך השחלות. מרגע הגעת האישה לבגרות מינית ועד סוף תקופת הפוריות שלה, מדי חודש מתגייסים מספר זקיקים ומתחילים להתפתח, עד שזקיק אחד הופך להיות הזקיק הדומיננטי ומדכא את התפתחותם של שאר הזקיקים. בשלב זה מגיעים גם ההורמונים LH ו-FSH לרמות שיא, ואז בוקעת הביצית הבשלה מהזקיק. הביצית מוצאת את דרכה מהשחלה אל החצוצרה, והזקיק שנשאר הופך להיות גופיף צהוב. אם יש הריון, הוא תומך בהריון עד להתפתחות השיליה, וגורם לרמות ה-LH להישאר גבוהות יחסית. אמנם לא כמו רמות השיא, אבל גם לא לרדת לרמתן מתקופת הווסת. אם אין הריון, הגופיף הצהוב מתנוון והופך להיות גופיף לבן, כמו צלקת על השחלה.
• מה זה שחלות פוליציסטיות?
  אצל רוב הנשים המחזור אינו נמשך בדיוק 28 ימים כמו שכתוב בספר, אבל במחזורים סדירים הביוץ קורה בדרך כלל 14 יום לפני הווסת. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) נקראת על שם אחד מתסמיניה האפשריים – ריבוי זקיקים בהיקף השחלה. זהו אינו המאפיין היחיד והוא גם אינו נצפה תמיד באולטרסאונד. בתסמונת זו יכולים להיות חלק מהמאפיינים הבאים או כולם: מחזור בלתי סדיר, שיעור יתר, אקנה, תמונה אופיינית באולטרסאונד שנקראת "מחרוזת פנינים" – כל הזקיקים מסודרים בהיקף השחלה כמחרוזת פנינים, בבדיקות דם הורמונליות ניתן לראות עלייה של הורמוני המין הגבריים כמו טסטוסטרון ו-DHEA. ניתן לראות היפוך יחס בין LH (Luteinizing Hormone), לבין FSH (Follicle Stimulating Hormone). המשותף לכל המקרים של PCOS הוא שלא תמיד מתרחש ביוץ. בחלק מהמקרים יש בעיות פוריות, ובגיל מבוגר יש שכיחות גבוהה יותר של סכרת ושל יתר לחץ דם.
• מה זה IVF?
  המונח IVF הוא ראשי תיבות של In Vitro Fertilization, או בעברית - הפריית חוץ גופית (מילולית: הפריה בתוך זכוכית). זוהי אחת הטכניקות של טיפולי הפריון, שבה ההפריה אינה מתבצעת בתוך גוף האישה אלא בתוך צלחת במעבדה. בעבר נהגו לקרוא ל-IVF "הפריית מבחנה". ב-IVF שואבים את הביציות משחלות האישה, ומפגישים עם זרע הגבר במעבדה. המפגש יכול להתרחש בצלחת באופן "עצמאי", או בטכניקת ICSI (מיקרו-מניפולציה).
• מה זה מיקרו-מניפולציה (איקסי / ICSI)?
  המונח ICSI הוא ראשי תיבות של Intra-Cytoplasmatic Sperm Injection. בטכניקה זו לא "סומכים" על הזרע והביצית שיתחברו בעצמם מעצם היותם באותה צלחת, אלא מחדירים את הזרע אל תוך הביצית באופן מלאכותי.
• מה עלי לעבור עד שאגיע לטיפולי IVF?
  התשובה תלויה מאוד בתוצאות הבדיקות: אם הן מראות שיש חסימה או מעט זרע, הולכים מיד ל-IVF. אם לא נמצא ממצא שמחייב IVF מיידי, יש לוודא שהזוג מקיים את היחסים במועד - כלומר בזמן הביוץ. אם אכן כך ואין הריון, יש דרך להגביר את מספר הביציות על ידי כדורים בשם איקקלומין או קלומיפן ציטראט (שני שמות לאותו כדור), ואז - תוך מעקב אולטרסאונד - לבצע הזרעה תוך רחמית (IUI) או לתת לזוג להמשיך את התהליך כדרך הטבע. אם גם זה לא מצליח, עוברים לזריקות פריון - גירוי השחלות באמצעות זריקות (עד עכשיו היה באמצעות כדורים), כדי שיהיו יותר ביציות. כאן המעקב צמוד יותר וכולל בדיקות דם ואולטרסאונד, והטיפול עצמו יכול להשתנות מאישה לאישה. גם כאן ההזרעה תהיה תוך רחמית או כדרך הטבע. מספר הניסיונות בכל טכניקה תלוי בסיבת האי-פריון ובגיל בני הזוג. אם גם זה לא מצליח, עוברים להפריה חוץ גופית (IVF).
• מה הם שלבי הטיפול ב IVF?
  כמו כל דבר, גם פרוטוקול ה-IVF משתנה ותלוי מאוד בגיל האישה ובבעיה הספציפית, אבל באופן כללי:
  1. זריקות לדיכוי הביוץ הטבעי (לפעמים מתחיל לפני שלב 2 ולפעמים תוך כדי, תלוי בפרוטוקול).
  2. גירוי השחלות בעזרת זריקות, כדי שיהיו יותר ביציות (10-12 יום בממוצע)
  3. מעקב אולטרסאונד אחרי הזקיקים המתפתחים ובדיקות דם (במהלך אותם ימים)
  4. זריקה להבשלת הביציות (כ-34 שעות לפני השאיבה)
  5. שאיבת ביציות בהרדמה כללית.
  6. באותו יום: הגבר נותן זרע, במעבדה מחברים בין הזרע לביציות, באופן עצמאי בצלחת, או ב-ICSI.
  7. יום אחרי יודעים כמה עוברים נוצרו.
  8. החזרת העוברים מתבצעת בין היום השני ליום השישי, תלוי בפרוטוקול. אם נשאו עוברים, מקפיאים אותם.
• מה קורה בשאיבה?
  בשאיבה האישה מורדמת. לאחר הרדמת האישה יש המחטאים את הנרתיק (אני נוהגת לעשות זאת). בהנחיית אולטרסאונד נשאב תוכן הזקיק מהשחלה במחט המוחדרת דרך קיר הנרתיק. אחר כך מעירים את האישה, ומעבירים את הנוזל למעבדה, שם בודקים האם יש ביציות וכמה.
• מה זה טיפול ארוך/ טיפול קצר ?
  ב-IVF יש מספר פרוטוקולי טיפול. חלקם נקראים טיפולים ארוכים, והכוונה לדיכוי ממושך של המערכת ההורמונלית של האישה לפני תחילת הגירוי השחלתי. טיפול זה מתאים יותר לנשים צעירות, לעומת הטיפול הקצר, שבו תחילת הטיפול מתחילה עם תחילת הדיכוי או ימים ספורים אחריו. יש סוגי טיפולים נוספים, כגון אנטגוניסט - קודם כול מקבלים את הגירוי ורק אז מתבצע דיכוי. מטרת כל הדיכויים היא שלא יהיה ביוץ לפני מועד השאיבה.
• מה ההבדל בין זקיק לביצית?
  הביציות נוצרות בגוף האישה עוד בהיותה עובר, והן נמצאות בתוך זקיקים, בתוך השחלות. את הזקיק אפשר לראות באולטרסאונד, ביצית אין אפשרות לראות באולטרסאונד. אצל אישה פורייה, כאשר הביצית מבשילה, היא פורצת מהזקיק ועוברת לחצוצרה, שם - כך היא מקווה - תפגוש בזרע.
• מה זה בְּלַסְטוֹצִיסְט?
  בלסטוציסט הוא ביצית מופרית ביום החמישי או השישי. אלה עוברים טובים ואיכותיים יותר, שאחוז ההריונות המתפתח מהם הוא הגבוה ביותר. למה, אם כן, לא מחזירים תמיד בלסטוציסטים? מכיוון שעוברים רבים לא ישרדו בתנאי מעבדה עד לשלב הבלסטוציסט, ונישאר בלי עוברים להחזרה.
• מה היא החזרה כפולה?
  החזרת עוברים היא התהליך שבו מחזירים לרחם האישה את הביציות המופרות שהתפתחו במעבדה. ניתן לעשות זאת ביום השני, השלישי, החמישי או השישי לאחר שאיבת הביציות. לפעמים מחזירים חלק מהעוברים ביום 2-3, ואם העוברים האחרים ממשיכים להתפתח בצלחת לבלסטוציסטים, אפשר להחזיר עוד עובר או שניים. את התהליך הזה עושים בד"כ לאחר מספר סבבים כושלים, כי מצד אחד לבלסטוציסטים יש סיכויי קליטה גבוהים יותר, אבל מצד שני, פחות ביציות מופרות מגיעות לשלב הבלסטוציסט.
• כמה זמן ניתן לשמור עוברים בהקפאה והאם אין חשש לבריאות העוברים?
  לפי הידע הקיים היום, אין הגבלה על תקופת ההקפאה, ולא ידוע על מומים הקשורים לתקופת הקפאה ארוכה.
• באיזה תכיפות אפשר לחזור על הפריה חוץ גופית?
  אפשר עקרונית לערוך מחזור טיפולים בכל חודש, כל עוד גוף האישה ונפשה עומדים בכך (וקופת החולים, למי שאינה מטופלת באופן פרטי).
• האם יש הסתברות גדולה יותר ללדת ילד פגום בטיפול בהפריה חוץ גופית?
  יש מאמרים המדברים על סיכוי גדול יותר למומים או למחלות בעוברים וילדים שנוצרו בהפריה חוץ גופית, אך אין מספיק מחקר בעניין.
• מי יכולה לתרום ביציות?
  בישראל יכולה לתרום ביציות כל אישה הנמצאת בטיפולי IVF בעצמה. בחו"ל אין הגבלה מלבד ההגבלה הביולוגית - אישה פורייה ובריאה.
• מה זה גרובינג ואיך זה עוזר?
  גרובינג, או בעברית "ערוגות", הוא תהליך שנוי במחלוקת, שמבוצע בדרך כלל אחרי כמה כשלונות של IVF. בגרובינג חורצים "תלמים" קטנים ברחם, מתוך מחשבה שהדבר יגרום לרירית להתפתח טוב יותר ולכן להעלות את הסיכוי לקליטת עובר. יש מספר דרכים לעשות זאת, מהן נעימות פחות ומהן ממש כואבות. אחת הדרכים האלה היא בדיקת פיפל (ראו בהמשך). הדבר אינו מוכח מחקרית - יש רופאים המתנגדים נחרצות לגרובינג ומגבים את התנגדותם במחקרים המראים שהדבר אינו עוזר ואף עלול להזיק - לגרום לזיהומים, למשל. רופאים אחרים חמושים במחקרים אחרים, מצדדים בשיטה ומשתמשים בה בעת הצורך. אני נמנית על הסוג השני - אני מבצעת גרובינג כאשר נראה לי שזה יכול לעזור וכאשר מספר טיפולי IVF נכשלו. לרוב אני עושה זאת תחת הרדמה, אלא אם כן האישה מתעקשת שלא.
• מה הסיבוכים האפשריים בטיפולי פוריות למיניהם?
  רוב טיפולי הפריון מתבצעים על ידי רופאים מומחים במידת הזהירות הראויה, אך כמו בכל תהליך רפואי או טבעי, ייתכנו סיבוכים. הסיבוך הנפוץ ביותר, שחלק מההורים אינם מחשיבים אותו לסיבוך, הוא ריבוי עוברים. בין הסיבוכים הנפוצים האחרים: גירוי יתר שחלתי, כלומר התפתחות זקיקים רבים יותר מהמתוכנן. השחלות גדלות, ונוזלים עלולים לצאת מכלי הדם ולהצטבר בחלל הבטן ולעיתים גם בבית החזה. האישה תסבול מכאבי בטן כתוצאה מהתנפחות השחלות וממתיחת הבטן מהנוזל. כמו כן תסבול האישה מירידה במתן שתן וקוצר נשימה. אפשר לטפל בכך באמצעות שתייה מרובה, מנוחה, משככי כאבים, ואם התסמינים מחמירים יש לגשת להיבדק, שכן זה עלול להיות מצב מסכן חיים. ציסטות בשחלה יכולות לגרום לכאבים בשל התנפחות השחלה, וגם לגרום לתסביב: הנוזלים גורמים לשחלה לאבד את שיווי משקלה ולהסתובב על צירה, תוך שהיא "חונקת" את כלי הדם. גם כאן התופעה העיקרית היא כאבי בטן. התסביב נפתר לפעמים מעצמו, ולפעמים יש לסובב את השחלה בחזרה בניתוח. סיבוך נדיר מאוד הוא זיהום כתוצאה מההזרעה. ב-IVF יכולים להיות גם דימומים כתוצאה מהשאיבה, זיהומים, בעיקר בנשים בעלות היסטוריה של זיהום בחלל הבטן, יותר הריונות מחוץ לרחם יחסית להריונות טבעיים.
• מהו גירוי יתר שחלתי?
  בעצם, גירוי יתר שחלתי הוא מה שעושים בכל טיפול IVF לפני שאיבת ביציות. בדרך כלל גירוי היתר מבוקר, אבל לפעמים נוצרת תסמונת גירוי יתר, שבה מתפתחים בשחלות זקיקים רבים יותר מהמתוכנן. השחלות גדלות, ונוזלים עלולים לצאת מכלי הדם ולהצטבר בחלל הבטן ולעיתים גם בבית החזה. האישה תסבול מכאבי בטן כתוצאה מהתנפחות השחלות וממתיחת הבטן מהנוזל. כמו כן תסבול האישה מירידה במתן שתן וקוצר נשימה. אפשר לטפל בכך באמצעות שתייה מרובה, מנוחה, משככי כאבים, ואם התסמינים מחמירים יש לגשת להיבדק, שכן זה עלול להיות מצב מסכן חיים.
• מה זה ריבוי עוברים? ומהו דילול וסיכויו?
  ריבוי עוברים - כשמו כן הוא: כאשר יש הריון של יותר מעובר אחד. במקרה כזה ניתן להתבצע דילול. רוב האנשים אינם מעוניינים בדילול מתאומים לעובר אחד, אבל כאשר יש יותר מתאומים ההריון עלול להיות מסוכן ממש, גם לאישה וגם לעוברים, כי הרחם שלנו אינו בנוי לשאת יותר מעובר אחד כל פעם. לכן ההריון יכול להסתיים בעוברים פגים עם כל סיבוכי הפגות, שיכולים לכלול שיתוק מוחין, חירשות, עיוורון, דימומים תוך מוחיים, נמק של המעי ועוד. יש לציין שלא בכל הריון מרובה עוברים מופיעות תופעות אלה, אך הסיכוי להן עולה ככל שעולה מספר העוברים. דילול הוא בעצם הפחתת מספר העוברים למספר הרצוי - אחד או שניים. הוא מתבצע באמצעות דיקור בהנחיית אולטרסאונד. גם בדילול יש סכנה של אבדן כל ההריון. סיכונים נוספים, נדירים מאוד, הם זיהומים וסכנה לאם.
• האם יש חשש לסרטן בעקבות טיפולי פוריות מרובים?
  אני אינני מכירה אף מחקר שהוכיח זאת חד משמעית, והדעה הרווחת היא שטיפולי פריון אינם גורמים לסרטן בנשים בריאות. חשוב מאוד, לפני תחילת טיפולי הפריון, לעבור בדיקה גופנית מלאה כולל בדיקת שד, וכן לתת אנמנזה מלאה כולל מקרי סרטן במשפחה, כי יש סוגי סרטן שמושפעים מרמות הורמונים. כמו כן מומלץ להיבדק גם במהלך טיפולי הפריון ואחריהם.
• מה זה בדיוק שימור פוריות?
  שימור פוריות, או בשמו המלא של התהליך - הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות האישה - הוא תהליך שבו נשאבות ביציות מהאישה, אך בניגוד ל-IVF רגיל, הן אינן מופרות אלא מוקפאות ללא הפריה, ואפשר להפשירן ולהפרות אותן בהמשך. בעבר היה התהליך מותר רק מסיבות רפואיות, למשל לפני טיפולים כימותרפיים שעלולים לפגוע בפוטנציאל פוריות האישה, לפני ניתוח כריתת שחלות, נשים עם סיכוי גבוה לבלות מוקדמת ועוד. נשים רבות בטוחות שהן פוריות כל עוד הן מקבלות וסת, וזה אינו נכון. למעשה הנשים נולדות עם כל הביציות שלהן, והביציות מתבגרות יחד איתנו. פוריות האישה יורדת ככל שהאישה מתבגרת. הירידה מתחילה בדרך כלל בגיל 27, מגיל 35 הירידה דרסטית יותר, ונדיר מאוד שאישה תהרה מביצית של עצמה אחרי גיל 45. גם אם אפשר להרות מהביצית, ככל שהאישה מבוגרת יותר, כך גדול יותר הסיכוי למומים כרומוזומליים בעובר. כיום מתיר משרד הבריאות הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות גם לנשים בריאות בנות 30-41, ולכן אם את בגילאים הרלוונטיים ואינך מתכננת הריון בזמן הקרוב, חשוב שתשקלי ברצינות הקפאת ביציות. לנשים בריאות מותר להקפיא עד 20 ביציות או עד 4 שאיבות, לפי המוקדם.
• מהי בלות מוקדמת והאם ניתן לצפות אותה?
  בסביבות גיל 50 (ליתר דיוק 51±5 שנים) מפסיקה הווסת, אבל פוריות האישה מפסיקה עוד קודם. נשים רבות בטוחות שהן פוריות כל עוד הן מקבלות וסת, וזה אינו נכון. למעשה הנשים נולדות עם כל הביציות שלהן, והביציות מתבגרות יחד איתנו. פוריות האישה יורדת ככל שהאישה מתבגרת. הירידה מתחילה בדרך כלל בגיל 27, מגיל 35 הירידה דרסטית יותר, ונדיר מאוד שאישה תהרה מביצית של עצמה אחרי גיל 45. התהליך הזה הוא בלות טבעית ורגילה. בבלות מוקדמת, פוריות האישה הולכת לאיבוד (ובדרך כלל גם הווסת מפסיקה) בגילאים מוקדמים יותר. גם איבוד פוריות האישה כתוצאה מהתערבות כירורגית, למשל כריתת שחלות, נחשבת לבלות מוקדמת. יש נשים שנמצאות בסיכון גבוה יותר לבלות מוקדמת. יש גורם תורשתי, אך הוא אינו ברור לנו עד הסוף. לכן היסטוריה משפחתית של בלות מוקדמת יכולה להוות תמרור אזהרה. יש תסמונות כרומוזומליות, כמו פרמוטציה ל-X שביר וחלק מתסמונות טרנר שגם הן עשויות לגרום לבלות מוקדמת, ומחלות אוטו-אימוניות מסוימות יכולות אף הן להוות גורם סיכון לבלות מוקדמת, ומחלות נוספות. אם את מתקרבת לגיל 30 או שעברת אותו (וטרם הגעת ל-41), ואת מתכננת הריון אבל לא בזמן הקרוב, כדאי לבדוק עם הרופאה שלך אם את בסיכון לבלות מוקדמת, ולשקול הקפאת ביציות.
• מה זה בדיקת פיפל ומה היא בודקת?
  בבדיקת פיפל לוקחים דוגמית מרירית הרחם באמצעות פיפל, שהוא מכשיר דמוי קש המגרד ושואב את הדוגמית בוואקום. את דוגמית הרירית שולחים למעבדה. בדיקת פיפל יכולה לשמש כחלק מתהליך של טיפולי פוריות - למשל בדיקה של התאמה הורמונלית בין הרירית לבין היום במחזור, היא משמשת לביצוע גרובינג במסגרת טיפולי פוריות מתקדמים, וכאשר מגיעות נשים עם דימום בלתי מוסבר או עם רירית מעובה לאחר גיל המעבר (שגם היא עשויה לגרום לדימום), אפשר להשתמש בבדיקת פיפל כדי לשלוח דגימה למעבדת הפתולוגיה כדי להחליט על המשך טיפול או המשך בדיקה.